מכילתא דרבי ישמעאל
וחרה אפי ר' ישמעאל אומר, נאמר כאן חרון אף. ונאמר להלן חרון אף, וחרה אף ה' בכם (דברים ז). מה להלן עצירת גשמים וגלות, אף כאן עצירת גשמים וגלות. ומה (להלן) חרב אף (כאן) חרב. והיו נשיכם אלמנות ובניכם יתומים ממשמע שנאמר והרגתי אתכם בחרב, איני יודע שנשיכם אלמנות [ובניכם יתומים], ומה תלמוד לומר והיו נשיכם אלמנות ((ובניכם יתומים) [אלא אלמנות ולא אלמנות].) כענין שנאמר, ותהיין צרורות עד יום מותן אלמנות חיות (שמואל ב' כ). ובניכם יתומים ((אין) ואין יתומין אלא) שאין ב”ד מניחין אותם בנכסי אביהן, מפני שהן בחזקת קיימים. והרי דברים קל וחומר. ומה אם כשלא תענון את הדין אין נשיכם אלמנות, כשתעשון את הדין על אחת כמה וכמה. [כמו] שכתוב משפט אמת שפוטו, אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם (זכריה ז). ואומר, כה אמר ה' שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבא (ישעיה נז) (עאכ"ו שאין נשיכם אלמנות ובניכם יתומים). וכן הוא אומר, למען תירא את ה' אלהיך [וגו' ולמען יארכון ימיך] (דברים ו). ואומר, ולמדתם אותם את בניכם (שם יא) ואומר למען ירבו ימיכם (שם). ואומר, כי (ימי) [כימי] העץ ימי עמי. ואומר, לא יגעו לריק ולא ילדו לבהלה כי זרע ברוכי ה' המה וצאצאיהם אתם (ישעיה סה). ואומר, ויהי כחול זרעך וצאצאי מעיך כמעותיו (שם מח). ואומר, כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה וגו' (שם סו). ואומר, ובא לציון גואל ולשבי פשע ביעקב נאם ה'. (ואומר,) ואני זאת בריתי אותם אמר ה' רוחי אשר עליך וגו' (שם נט). על אחת כמה וכמה שתאריכון ימים בעולם הזה ותראו לכם בנים ובני בנים ותזכו לחיי העולם הבא.
מדרש אגדה
והיו נשיכם אלמנות. עד יום מותן, כמו שנא' (ותהיין) [ותהיינה] צרורות אלמנות חיות} עד יום מותן [אלמנות חיות] (ש"ב כ' ג'). ובניכם יתומים. גדול מיתת הדין שהחלת הפרשה הזאת התחילה בדין ובסוף גומר בענשה. וכן הוא אומר אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם (זכריה ה' ט"ז), ואומר שמרו משפט ועשו צדקה (ישעיה נ"ו א'):